האמת אתכם בהגהה של מנחת שי. אם תוכלו

דברי השואל נכונים שמדברי הגרשז”א ז”ל במנחת שלמה

נראה שדברי הגרשז”א זצ”ל במנחת שלמה הם רק

השתתפות בחתונת אחד ההורים בנישואין שניים ♦ לצחוק על התרבות של האמא ♦ הורים חילוניים ובן דתי ♦ טיפול בהורים במקום שיש חשש שייצא דם ♦ לספר ולגלח את האבא ♦ לעשות בדיקת סוכר לסבא ♦ ועוד.

הצדק עם כת"ר בהחלט, אבל סוגיין דעלמא דלא

בשאלתך כבר נסתפקו הגרש"ז אוריבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב

יש בזה ספק וכמו שכתב בבן איש חי

המאכלים שנאפו באותן תבניות בתוך כ"ד שעות לאפיית

ידוע שלא שייך "מנהג" בדבר שאינו מצוי. וכך

1) עיין בביאור הגר"א (סימן רצ"ד ס"ק כ')

אין בידינו שיעור ברור של יד סולדת בו,

במנוחת אהבה לא ראיתי שכתב כן. אך הדין

התרגשותו של האיש מההתייחסות המכובדת לשאלתו, ניכרה על פניו היטב, ושאר הנוכחים למדו עד כמה צריך לכבד כל אדם.

"מדברים אנו על עורמתו של יצר הרע הרודף אחרינו", השיבו החסידים.

נענה רבי פינחס ואמר: "אל תדאגו, טרם הגעתם למדרגה זו שהיצר ירדוף אחריכם; לפי שעה אתם אלה שרודפים אחריו…".

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט’ באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת, דווקא באוכל המסורתי והחגיגי – "כוסכוס", על מה ולמה? / ומדוע דווקא מאכל  האבילות – ביצה, זיכה את המון העם במחאת פוסקי אשכנז / ואיך כמעט הציל החמין של שבת את הסעודה מפסקת.
 

מובא במסכת יומא (דף כ"ח עמוד ב') שאברהם

ז' אייר התשע"ה יהודי יקר! אשריך ואשרי חלקך

שאלה: בחפירות שנערכו סביב בית החולים “ברזילי” באשקלון